טיפולים נפוצים במחלת נמ"ג

ישנו מגוון רחב של טיפולים אפשריים במחלה, על מנת לקבוע את הטיפול הנכון עבורכם יש לפנות לרופא מומחה ולקבל יעוץ מקצועי.

טיפול בניוון מקולרי יבש:

בסוג היבש ניתן לטיפול באמצעות ויטמינים (B, C, E) ובנוסף אבץ, חומרים אלו פועלים כנוגדי חמצון (אנטי-אוקסידנטים) ומנטרלים את פעילות הרדיקלים החופשיים שהצטברו. הטיפול מוריד ב-25% את התקדמות המחלה ל-5 שנים.

טיפול בניוון מקולרי רטוב:

טיפולים נוגדי אנגיוגנזה: מאז שנת 2006, נעשה שימוש גובר בהזרקת תרופות נוגדות אנגיוגנזה (יצירת כלי דם חדשים) לעין. תרופות אלו עוצרות את תהליך יצירת כלי הדם החדשים בשלב הרטוב של נמ"ג. לעיתים התרופות מצליחות גם להביא לנסיגה בכלי הדם שכבר נוצרו ואף להביא לשיפור בחדות הראייה אצל חולים,

• אווסטין (Avastin): האווסטין לא מאושרת על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) או על ידי משרד הבריאות בישראל למטרה זו, אולם למרות זאת נהוג להשתמש בה על ידי הזרקתה בכמויות קטנות לעין. האווסטין הוא חומר הפועל על VEGF – Vascular Endothelial Growth Factor (הורמון גדילה האחראי על התפתחות כלי דם) ומונע את פעולתו ובכך מונע יצירת כלי דם חדשים. אווסטין נמצא בשימוש גם בטיפול במחלות ממאירות כדוגמת סרטן המעי הגס. לא נערך בה מחקר לטיפול בניוון מקולרי.
• לוסנטיס (Lucentis): תרופה דומה לאווסטין, עם מולקולה קטנה יותר בשם Lucentis.
• אייליה (Eylea): תרופה שפותחה במיוחד לטיפול במחלות רשתית, הרשומה לשימוש בישראל (כמו גם בארצות הברית ובאירופה) לטיפול בניוון מקולרי גילי, בצקת מקולרית על רקע סוכרת ומחלות רשתית נוספות. אייליה פועלת באמצעות חסימת חלבון VEGF – חלבון המהווה "פקטור צמיחה" ומעודד צמיחה פתולוגית של כלי הדם הלא תקינים ברשתית. על מנת לחסום את פעילותו, אפליברספט נקשרת לחלבון משני צדדיו (כמו "שתי ידיים על הכדור") ובכך חוסמת את יכולתו של החלבון להיקשר לרצפטור שלו ביעילות גבוהה פי 140 ויותר מתכשירים הנקשרים אל החלבון רק בצד אחד שלו. כתוצאה מכך ניתן להזריק אייליה בתדירות נמוכה יותר. בנוסף, אפליברספט לוכד גם את מולקולת PlGF ‏(placental growth factor) שמעורבת אף היא בפתוגנזה של המחלה.
• טיפול פוטודינמי: מאז ראשית שנות ה-2000 פותח טיפול פוטודינמי בעזרת לייזר 'קר' שבו מוחדר דרך וריד היקפי נוזל פוטודינמי לכלי הדם ברשתית. הלייזר מכוון לכלי הדם הפתולוגיים, וגורם לעירור החומר הפוטודינמי. העירור גורר שחרור רדיקאלים חופשים אשר פוגעים בכלי הדם בהם נמצא החומר הפוטודינמי, וכך נעצרת הדליפה מכלי דם אלו (PDT).
• כירורגיה: הסרת כירורגית של ממברנה פיברווסקולרית וטרנסלוקציה של מרכז הראיה הם שני ניתוחים אשר לעיתים נדירות מבוצעים בחולי נמ"ג בשלב הרטוב של המחלה.