משותף לכל סוגי הראיה

חולי נמ"ג זקוקים לעצמה רבה מאוד של אור (גם בשעות היום), לא רק כדי להתמצא בסביבת המחייה שלהם ולהרגיש בה נוח, אלא בעיקר לקריאה, אם הם יכולים לקרוא בצורה זאת או אחרת. עם זאת, הם רגישים מאוד לאור שמופנה אליהם מן החזית ומסנוור אותם, כך שיש להקדיש מחשבה למיקום מקורות התאורה בחדר. כמו כן יש להביא בחשבון שישיבה מול חלון בהיר מנטרלת את יכולתם לראות בבירור בן שיחה או מכשיר טלוויזיה.

בבחירת תאורה מתאימה יש להתחשב בין היתר בגורמים הבאים:

רוב הנורות רבות העצמה פולטות חום רב העלול להפריע בקיץ הישראלי. כך גם נורות הלוגן. נורת הלוגן בעלת עוצמה של 300 או 500 ואט רצוי לקבוע במרחק, כשהיא פונה לתקרה או לקיר לבן, כדי למנוע סנוור. נורות הלוגן קטנות (50–80 ואט) מאוד מקובלות היום במנורות קריאה מתכווננות ומידת החום הנפלטת מהן היא סבירה. נורות ניאון חסכניות בחשמל, פולטות מעט חום, אך נותנות רק אור "קר" שנראה קלוש בעיני מרבית חולי נמ"ג, ואינן מתאימות לקריאה.

תאורה נעימה, חסכונית, ומתאימה במיוחד לחולי נמ"ג היא מנורת PL-48. אלה הם נורות מיני-ניאון, קומפקטיות ובעלות תוחלת חיים ארוכה מאוד. ניתן להשיג נורות עומדות בעלות צוואר מתכוונן במרכזי תאורה גדולים. יש למקם את המנורה מאחורי המושב של הקורא, כך שהאור יגיע מעל לכתף ומאחורי הראש, כדי למנוע סנוור ולאפשר ריכוז אור מרבי בחומר הקריאה.