מחלת הנמ"ג גורמים ודרכי ביטוי

ניוון מקולרי גילי (או בקיצור נמ"ג) היא מחלת עיניים הפוגעת באוכלוסייה המבוגרת. נמ"ג פוגעת בשכבת תאי הראייה של מרכז הרשתית (מקולה), שאחראים על הראייה המרכזית.  המחלה פוגעת ביכולת לקרוא, לנהוג, לזהות אנשים, וחולי נמ"ג שאינם מטופלים באופן מיטבי יאבדו את מאור עיניים באופן בלתי נמנע. המחלה ניתנת לטיפול במספר דרכים, גילוי מוקדם עוזר למזער את הנזק שנגרם מהמחלה.

מנגנון המחלה:

במחלה צומחים כלי דם פתולוגיים הגורמים לדליפת נוזלים, דימומים והצטלקות מתחת לרשתית. חלבון בשם VEGF  (vascular endothelial growth factor) נמצא כגורם עיקרי המתווך ומעודד תהליך פתולוגי זה.

גורמי סיכון:

גורם הסיכון העיקרי למחלה הוא הגיל, ומכאן שמה – ניוון מקולרי גילי. בעוד שיעור התחלואה הכללי בכלל האוכלוסייה בשלבים המתקדמים של נמ"ג הוא כ-1.5%, באוכלוסייה מעל 75 השיעור הוא מעל 7%. תורשה: סיפור משפחתי של ניוון מקולרי מעלה את הסיכון של קרוביו לפתח את המחלה. עישון: מחקרים רבים הצביעו על עישון כעל גורם סיכון חד משמעי להתפתחות נמ"ג. תזונה: השמנת יתר נקשרה עם סיכון גבוה לחלות בנמ"ג.

אבחון המחלה:

• אבחון עצמי – ניתן להיעשות בבית באמצעות "מבחן אמסלר": הקווים הישרים של המשבצות צריכים להראות ישרים וללא קפיצות וריצודים הן בשתי העיניים והן בהסתכלות בכל עין בנפרד. אם אין הדבר כך, יכולה עובדה זו להוות חשד ראשוני לבעיית ניוון מרכז הראייה, אם כי ייתכן שהבעיה נובעת מגורמים אחרים. הדפסת "דף אמסלר" והסבר שימוש (באדיבות מכבי)
• אבחון בבדיקה אצל רופא עיניים מומחה – בחינה של הרשתית באמצעות מנורת סדק או אמצעי עזר אחרים המאפשרים הסתכלות על קרקעית העין. הרופא המומחה מחפש אחרי משקעי דרוזן, כלי דם פתולוגיים, דימומים ובצקות.

.