מבנה העין

מבנה העין במבט מלפנים 

העין מוקפת הן מלמעלה והן מלמטה בעפעפיים העטורים ריסים. תפקיד העפעפיים והריסים כפול: להגן על העין מפני חדירת גופים זרים, בעיקר גרגירי אבק, וכן למצמץ: תפקידו של ה"מצמוץ" הוא להרטיב באופן קבוע את הקרום החיצון (הלחמית, conjunctiva) ולמנוע את התייבשותה. הנוזל אותו מפזרות העפעפיים על פני הלחמית מקורו בבלוטות הדמעות (המפרישות נוזל באופן קבוע, ולא רק כאשר אנו בוכים). לנוזל זה יכולת אנטיספטית (קוטלת חיידקים) חזקה והוא משמיד חיידקים הנישאים באוויר והמתיישבים על פני הלחמית.

התקדמות הגיל מלווה לעתים קרובות בהפחתה ניכרת של ההפרשה של נוזל הדמעות – דבר הגורם להרגשה מאוד לא נעימה של יובש וגירוי (כמו "חול") בעין. במקרים כאלה יש להיעזר – על פי המלצת רופא עיניים – בתכשירי "דמעות מלאכותיות" אותם מזליפים לעיניים כמה פעמים ביום והם שומרים על לחות הקרנית.

בלחמית נמצאים כלי דם מרובים עדינים מאוד. כאשר הם מתרחבים, העין נראית אדומה וזהו בדרך כלל סימן לדלקת.

במרכז הלחמית ניתן לראות את ה"איריס" (Iris) הצבעונית, שסידור פסי הצבע העדינים שבה הוא ייחודי לכל אדם ומשמש כיום לזיהוי במקומות מאובטחים, בדומה לטביעת אצבעות. במרכז האיריס נמצא הפתח הכהה, "האישון" (Pupilla) המתרחב או מצר עצמו כדי לווסת את כמות האור הנכנסת לעין. כל אזור האיריס והאישון מכוסים כלפי חוץ בממברנה שקופה שלא ניתן לראותה. זו  הקרנית (.(Cornea אם הקרנית מאבדת את שקיפותה המוחלטת כתוצאה מפגיעה או מזיהום, העין אינה יכולה לקלוט אותות ומתעוורת. ליקוי זה מטופל כיום בניתוח, בו מסירים את הקרנית הפגומה ומשתילים במקומה קרנית מתורם זר.

פגיעות בשקיפות הקרנית, בדרך כלל מזיהום (Trachoma), הן עד היום הסיבה השכיחה ביותר לעיוורון בארצות נחשלות.