המחלה סממנים וגורמי סיכון

 

ניוון מקולרי גילי (AMD)

קיימת חשיבות רבה לקבלת הטיפול בהקדם על מנת למנוע נזק בלתי הפיך הנגרם כתוצאה מדימום ברשתית. הטיפול הוכח כיעיל בעצירת הדימום ואף בשמירה על הראייה.

תמונה: peoplewithgloome_450

מסיבות שלא הובהרו עד כה עד תומם, באחוז לא מבוטל של האוכלוסייה מעל גיל 65 בארצות המערב חל ניוון הדרגתי של תאי המקולה, שנהרסים בזה אחר זה. בארצות הברית כרבע מהאוכלוסייה מעל גיל 65 סובלת מדרגה זו או אחרת של המחלה, ושליש מאלה שמעל גיל 75. זוהי התוצאה של האובדן ההדרגתי של תאי המקולה .

עד כה, זוהו במידה רבה של ביטחון ארבעה גורמי סיכון לחלות במחלה:

תורשה (המחלה נפוצה יותר בצורה משמעותית בדור הראשון של צאצאים של חולים);

גיל (מתקדם)

חשיפת העיניים לקרינה אולטרה-סגולה וכנראה גם כחולה;

ועישון.

שני גורמי הסיכון האחרונים הם בשליטתנו. הימנעות מעישון והרכבת משקפי שמש מיוחדים החוסמים לחלוטין קרינת UV וקרינה כחולה (ראה פרק על משקפי שמש באתר זה), וכן נטילה קבועה של ויטמינים מסוימים ותוספי מזון (ראה באתר) הם הדבר העיקרי שאנו יכולים לעשות כדי להקטין את הסיכון של ילדינו לחלות במחלה או לפחות לדחות את גיל הופעת המחלה, וגם עבור עצמנו – למנוע את החרפת המחלה.

תמונה hasler1_617

עבור החולה, הסימן הראשון שיכול להצביע על המחלה הוא חוסר יכולת הולך וגובר של ראייה חדה. בשלב הראשון יש צורך להגדיל את האותיות לצורך קריאה, ועם התקדמות המחלה הקריאה נעשית קשה יותר ויותר או בלתי אפשרית ללא עזרים מיוחדים. קושי נוסף הוא בזיהוי דמויות ופנים, משום שברגע שאנו ממקדים את העיניים בהם, הם נעשים מטושטשים, או אפילו נעלמים לחלוטין, ובאמצע שדה הראייה נשאר כתם לבן או בהיר בלבד (ראה איור). ראיית מדרגות ומכשולים קטנים בדרך גם היא נעשית יותר קשה. מסיבות שעוד לא הובהרו פוגעת המחלה רק בתאים באזור המקולה. יתר תאי הרשתית אינם נפגעים (אלא אם נלוות מחלות עיניים נוספות כמו Glaucoma או סוכרת), כך שנמ"ג אינו גורם לעיוורון, והתמצאות במרחב, וכן ראיית צבעים, צורות ותנועות נשמרות.

ברוב המקרים התקדמות המחלה בשתי העיניים אינה שווה, כך שלרוב החולים יש "עין טובה יותר" ו"עין טובה פחות", והם מתרגלים להשתמש רק בעין הטובה יותר.