דרכי טיפול לרטינופתיה סוכרתית

מחקרים רבים הוכיחו כי איזון רמות הסוכר, במקביל לשמירה על משקל גוף תקין, לאיזון לחץ הדם ורמות השומנים בדם, מאטים את קצב הידרדרות הסוכרת ואת סיבוכיה. לסוכרת מסוג 1 תמיד נדרשת הזרקת אינסולין. הדבר החשוב לחולי סכרת במיוחד מסוג 2 הוא להקפיד על תזונה מומלצת ולהתמיד בפעילות גופנית, במה שקרוי "משטר איזון הסוכרת".

ישנו מגוון רחב של טיפולים אפשריים במחלה, על מנת לקבוע את הטיפול הנכון עבורכם יש לפנות לרופא מומחה ולקבל יעוץ מקצועי.

טיפולים נפוצים לרטינופתיה סוכרתית.

הטיפול הנפוץ הוא הזרקות תוך עיניות של נוגדי WEGF. WEGF – חומר האחראי להעלאת חריגות של כלי דם לא תקינים ועל דלף מהם.
כיום קיימות 3 זריקות נוגדי WEGF (אווסטין, לוסינטיס, אייליה) היכולות לשפר משמעותית את ממצאי הרשתית, להפחית את הבצקת, ולהביא לנסיגת כלי דם חדשים ולא תקינים.

• אווסטין (Avastin): האווסטין לא מאושרת על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) או על ידי משרד הבריאות בישראל למטרה זו, אולם למרות זאת נהוג להשתמש בה על ידי הזרקתה בכמויות קטנות לעין. האווסטין הוא חומר הפועל על VEGF – Vascular Endothelial Growth Factor (הורמון גדילה האחראי על התפתחות כלי דם) ומונע את פעולתו ובכך מונע יצירת כלי דם חדשים. אווסטין נמצא בשימוש גם בטיפול במחלות ממאירות כדוגמת סרטן המעי הגס. לא נערך בה מחקר לטיפול בניוון מקולרי.
• לוסנטיס (Lucentis): תרופה דומה לאווסטין, עם מולקולה קטנה יותר בשם Lucentis.
• אייליה (Eylea): תרופה שפותחה במיוחד לטיפול במחלות רשתית, הרשומה לשימוש בישראל (כמו גם בארצות הברית ובאירופה) לטיפול בניוון מקולרי גילי, בצקת מקולרית על רקע סוכרת ומחלות רשתית נוספות. אייליה פועלת באמצעות חסימת חלבון VEGF – חלבון המהווה "פקטור צמיחה" ומעודד צמיחה פתולוגית של כלי הדם הלא תקינים ברשתית. על מנת לחסום את פעילותו, אפליברספט נקשרת לחלבון משני צדדיו (כמו "שתי ידיים על הכדור") ובכך חוסמת את יכולתו של החלבון להיקשר לרצפטור שלו ביעילות גבוהה פי 140 ויותר מתכשירים הנקשרים אל החלבון רק בצד אחד שלו. כתוצאה מכך ניתן להזריק אייליה בתדירות נמוכה יותר. בנוסף, אפליברספט לוכד גם את מולקולת PlGF ‏(placental growth factor) שמעורבת אף היא בפתוגנזה של המחלה.